יולי 14 2014

5 דברים שכדאי לדעת על…התמודדות עם המצב הבטחוני

מאת: בשעה 13:22 נושאים: פרסום חדש

 

 ‏‏לפרסום

1. לא להגיד לילד "אל תפחד":
לא להילחם בפחד שלו בצורה אוטומטית או לפנות להיגיון אלא לתת מענה לעולם הרגשי והפנימי שלו. חשוב להגיד לילד "בוא נראה מה יוכל לעזור?"

2. שימו לב לתגובות שלכם:
תגובתו של ההורה עלולה ליצור פחדים, על כן יש לשים לב לאופי התגובה ולהסברים המתלווים אליה. בייחוד בגילאים הצעירים, ילדים תלויים בהוריהם בהגדרת רגשותיהם ופרשנות אירועים שונים. במקרים רבים, הילד עצמו חש בושה וחוסר אונים בשל פחדיו, בכדי למנוע בנוסף להם גם תחושות זלזול או אשמה מצד ההורים, יש להתייחס לפחדים ברצינות. חשוב לתת להם מקום ולהסביר כי הפחדים הינם טבעיים לחלוטין.

3. לדבר על הפחד:
ביטוי הרגש עוזר להתגבר על הפחד ומספק איוורור רגשי, על כן במידה והילד אומר "אני נבהל", תגידו לו "זה הפחיד אותך, נכון? זה באמת לא נעים". הזכירו לילד את החוזקות שלו וחבקו את הילד: חיבוק מספק תחושה של ביטחון, חיזוק ונוכחות הורית.

4. להגיד את האמת וליצור אמון:
ההורה הוא המתווך של המציאות לילדים. חשוב לספר לילדים את האמת בהתאם לגיל, כך ניצור אצלם אמון. כאשר הילד לא מאורע ושואל מה קורה, על ההורה לספר להם. חשוב לדבר אל הילד מנקודת מבט אישית ומתוך ערכים ולשדר לו מסרים אופטימיים. הורה אופטימי יגדל ילד אופטימי והורה פוחד יגדל ילד פוחד.

5. אל תסגרו טלוויזיה ברגע שהילדים נכנסים לחדר:
ילדים הם אנשים קטנים ונבונים והם יבינו שכנראה יש בטלוויזיה משהו רע מאוד שאתם מנסים להסתיר מהם. ההסתרה גורמת להם לפחד. עדיף לספק לילד מידע מותאם ולמנוע עיסוק בניחושים שהינם מפחידים יותר מהאמת עצמה.

לסיכום: שיחה, איוורור של רגשות, מתן מידע אמיתי המותאם לגיל הילד, חיבוק, תרגילי נשימה, מעט זמן מסך ויותר זמן הורים, לגיטימיות לפחד, הבנה והרבה אופטימיות – כל אלה יעזרו בעת צרה.

 לפרטים נוספים על מיכל דליות והרצאותיה לחצו כאן>>

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות